אחת המטרות המרכזיות שמערכת החינוך מציבה בפניה היא קידום השילוב המיטבי של החברה דוברת העברית במעגלי ההשכלה והתעסוקה בישראל. אחד המפתחות המרכזיים לכך הוא שיפור השליטה בשפה העברית, שהיא שפת ההוראה במרבית המוסדות להשכלה גבוהה והשפה המשמשת במרבית מקומות העבודה.החל בשנה"ל תשע"ז החלה לפעולה במערכת החינוך תוכנית לקידום השפה העברית בבתי ספר דוברי ערבית בכלל המערכת. התוכנית נועדה לקדם את המיומנויות בשפה העברית של תלמידים על פני כל הרצף הגילאי: החל מהחינוך הקדם יסודי והשנים הראשונות ליסודי במסגרתם הילדים עוברים מפגשים חווייתים בשפה העברית, דרך השכבות הבוגרות יותר ביסודי בהן מתחילים הלימודים הפורמאליים של השפה העברית, דגש על לימודים פורמאליים בשילוב רכישת מיומנויות בשפה הדבורה בגילאי חטיבות הביניים ועד לשכבות הבוגרות בהן לצד הלימודים הפורמאליים של השפה העברית מתקיימת למידה של עברית באוריינטציה אקדמית ו/או עברית תעסוקתית.התוכנית, כאמור, החלה לפעול בשנה"ל תשע"ז וראמ"ה ליוותה אותה בהערכה שכללה שילוב בין איסוף מידע איכותני לבין שאלונים שהועברו במתכונת נרחבת בקרב תלמידים ובקרב מורים.עוד לפני ההפעלה וההערכה של התוכנית הארצית, במהלך שנה"ל תשע"ו ראמ"ה ליוותה בהערכה שתי תוכניות שהוגדרו כתוכניות פיילוט: "עברית בסלאם" ו"יהיה בסדר" – תוכניות אשר ביקשו לקדם את מיומנויות השפה העברית הדבורה בקרב תלמידי יסודי ותלמידי חט"ב, בהתאמה. גם את שתי התוכניות הללו ראמ"ה ליוותה במחקר הערכה ששילב איסוף מידע איכותני וכמותי.
