"חאלו"ם" (חינוך אישי לצמיחה ומנהיגות) הוא תפיסה חינוכית, שרואה חשיבות רבה בהעמקת השיח המשמעותי בין מורה לתלמיד ובין כל באי בית הספר. "חאלו"ם" מופעל בחטיבות ביניים (בשכבות גיל ז'-ח'), שהצטרפו לרפורמת "אופק חדש" עד תשע"ב (כולל) ואשר מנהליהן ביקשו להטמיע אותו.ההנחה שבבסיס "חאלו"ם" היא שהצמדת מנחה אישי – מבוגר משמעותי לקבוצת תלמידים קטנה, ביטוי אישי של חברי הקבוצה, תמיכת תלמידי הקבוצה זה בזה והגברת מעורבותם של הורי התלמידים בתהליכי הלמידה והצמיחה האישית של ילדיהם תורמות להגברת המוטיבציה ללימודים, למניעת נשירה, להצלחה בלימודים ועוד. "חאלו"ם" מיושם בבתי הספר באמצעות ליווי של כל תלמיד על-ידי מחנך (הנקרא "חינוכאי"), המופקד על 20-15 תלמידים, תוך הקצאת זמן ומקום למפגשים קבוצתיים (שעתיים שבועיות לכל קבוצה) ולמפגשים אישיים-פרטניים (שעתיים מתוך סך השעות הפרטניות).

על פי ממצאי ההערכה, במרבית בתי הספר הופעל חאלו"ם בהתאם לתכנון כגון, חלוקת הכיתות לקבוצות שיח ומינוי חינוכאי לכל קבוצה, קיום מעגלי שיח ושיחות אישיות בין תלמידים לחינוכאי, מינוי צוות מוביל לחאלו"ם העוסק בתהליך חאלו"ם בבית הספר ומתן הדרכה לחינוכאים ולבעלי תפקידים נוספים בבית הספר. כמעט כל השותפים בחאלו"ם – מנהל, חינוכאים, תלמידים ומדריכים דיווחו על שביעות רצון מחאלו"ם ועל תמורות בעקבות השתתפות בחאלו"ם כמו, שינוי לטובה ביחסים בין התלמידים לחינוכאים, ביחסים בין התלמידים לבין חבריהם, בתחושת השייכות וההערכה העצמית של התלמידים וקבלת אחריות על הלמידה. גם החינוכאים דיווחו על שינוי לטובה במידת היכרותם את התלמידים ובמידת יכולתם לתת מענה לצורכים, בכישורי ההנחיה וההתמודדות שלהם עם בעיות רגשיות של תלמידים ובעבודת הצוות.עם זאת נראה, כי בתי הספר עדיין עסקו בהטמעת העקרונות הבסיסים של חאלו"ם ואילו ייחודיותו של חאלו"ם שאמורה להתבטא באמצעות הנהגת תהליכים חינוכיים במעגלים נרחבים יותר בבית הספר (בקרב מורים מקצועיים, הורים והקהילה הבית ספרית) פחות באו לידי ביטוי.  

מוצע אם כן, להמשיך בתהליכי ההטמעה של חאלו"ם בבתי הספר, תוך מתן דגש להעמקת ההיכרות של צוות המורים ובעלי התפקידים השונים בבית הספר עם התפיסה החינוכית של חאלו"ם, והנחלת רוח חאלו"ם בכול המעגלים החברתיים והלימודיים בבית הספר