תוכנית "חוג לכל ילד" החלה לפעול באוקטובר 2017 והציעה לכל תלמיד בכיתה ד'-ה' (כולל תלמידי החינוך המיוחד) המתגורר במחוז הצפון, להשתתף במהלך שנת הלימודים בחוג אחד לבחירתו לאחר שעות הלימודים, מתוך מבחר קיים. התוכנית שמה לה למטרה להעצים את התלמידים המשתתפים בחוגים, וכן לגרום לשינוי התנהגותי בקרב התלמידים ומשפחתם בכל הקשור לתרבות פנאי והשתתפות בחוגים, בעיקר בקרב האוכלוסייה החלשה במחוז, ובכך לצמצם את הפערים בנושא.ראמ"ה נתבקשה ללוות את התוכנית במחקר דו-שנתי של הערכה מעצבת (תשע"ח ותשע"ט). ההערכה נועדה לספק למשרד החינוך ולמובילי התוכנית מידע לגבי מידת השגת המטרות הנתפסות של התוכנית, אופן יישומה, ומידת שביעות הרצון של התלמידים, ההורים והמדריכים ממרכיביה השונים. נוסף על כך, הערכה זו עתידה להעמיד בסיס שיאפשר להרחיב את התוכנית לכלל הארץ.ההערכה כללה היבט איכותני וכמותי. ההערכה האיכותנית כללה ראיונות עם מדריכי החוגים, הרכזים הבית ספריים, הרכזים הקהילתיים ורכזי האשכולות וקבוצות מיקוד עם תלמידים. ההערכה הכמותית נערכה בקרב שלוש קבוצות של תלמידים והורים: אלה שהשתתפו בחוג במסגרת התוכנית, אלה שלא השתתפו בחוג שבתוכנית ומדגם ארצי מייצג ("שאר הארץ", ללא אוכלוסיית הצפון), וכן בקרב מדריכי החוגים.מממצאי ההערכה בתשע"ח ובתשע"ט עולה כי התחושה הכללית לגבי התוכנית היא חיובית, שכן מספר התלמידים שנרשמו אליה בפועל היה גבוה ממספר התלמידים המתוכנן. עוד עולה כי תלמידים דוברי עברית ותלמידים דוברי ערבית מרקע נמוך במחוז הצפון משתתפים יותר בתוכנית (יותר דוברי ערבית) בהשוואה לשאר תלמידי הצפון. זאת ועוד, תלמידים דוברי ערבית מרקע נמוך בצפון משתתפים יותר בחוגים בהשוואה לתלמידים מרקע דומה בשאר הארץ. על פניו נראה שאוכלוסיית היעד, קרי האוכלוסייה שאותה נדרש לקדם ולחשוף לחוגים, ממצה את משאבי החוגים שהוצעו על ידי התוכנית, ולרבים ממנה ההשתתפות בחוג בתוכנית היא בלעדית. מבחינת שביעות הרצון, החוגים מוערכים כאיכותיים וישנה שביעות רצון רבה מהחוגים ומכלל המעורבים בתוכנית, בקרב דוברי עברית וערבית כאחד. בהתייחס ליכולת להרחיב את התוכנית לכל הארץ, אין ספק שהתוכנית במתכונתה הנוכחית פועלת בצורה טובה והדבר אפשרי במידה שיינתן מענה לנקודות החולשה שעלו בהערכה.