החינוך המקצועי נועד, בעיקרו, להקנות מיומנויות טכניות והכשרה לחיי עבודה, ולהכשיר את הלומד להיות עובד יעיל בתחום טכני מסוים. החינוך המקצועי הינו גורם המחנך לחיי עבודה, עשייה, יצרנות ונתפס כתרומה הכרחית של מערכת החינוך לצורכי המשק והכלכלה. בנוסף, חינוך זה מהווה ערוץ חלופי המאפשר תחושת מסוגלות ומיצוי הפוטנציאל האישי בעבור תלמידים המתקשים למצוא את מקומם במערכת החינוך העיונית, ובכך מעניק להם 'הזדמנות שנייה' טרם נשירה ממערכת החינוך. מטרת המחקר הנוכחי הוא לבחון את המאפיינים של תלמידים הלומדים בבתי ספר מקצועיים של משרד הכלכלה, בהשוואה לתלמידים הלומדים בבתי ספר של משרד החינוך, וזאת בשתי נקודות זמן - האחת בתחילת לימודיהם בחטיבה העליונה בכיתה י', והשנייה בתום הלימודים בחטיבה העליונה בכיתה י"ב. בדיקת המאפיינים נעשתה במגוון פרמטרים - מאפיינים דמוגרפיים-חברתיים של התלמידים ובתי הספר בהם למדו, הישגים לימודים ועמדות ותפיסות אישיות כלפי בית הספר כפי שנמדדו בחטיבות הביניים; בתום החטיבה העליונה נבדקו הפרמטרים התמדה בלימודים וזכאות לתעודה.
