בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בקרב ילדים ומתבגרים בכלל מדינות העולם בזמן שהם מקדישים לפעילות גופנית לצד עלייה במשקל. תרבות הפנאי הפכה לפאסיבית. ניכר שבעיית היעדר הפעילות הגופנית וההשלכות השליליות הנובעות מכך הפכה לאקוטית גם בקרב בני הנוער בישראל. בשעות הפנאי הנוער מבלה זמן רב מול מסכים, צורך מזון מהיר ולא בריא וממעט בפעילות גופנית. לאורח חיים זה השלכות מרחיקות לכת על בריאות בני הנוער ובהן השמנה, מחלות והתנהגויות בסיכון.לנוכח מצב זה, הציב משרד החינוך את נושא הגברת הפעילות הגופנית והחינוך לתזונה נבונה בקרב תלמידי ישראל כמשימה לאומית. מטרות תוכנית הפעולה לשינוי בדפוסי הפעילות הגופנית בקרב התלמידים הן: (א) העלאת המודעות לחשיבות הטמונה בצריכת פעילות גופנית ותזונה נבונה כמרכיבים מרכזיים לאיכות חיים, (ב) יצירת סביבה בית ספרית התומכת באורח חיים פעיל בשיעורים ובהפסקות מדי יום, (ג) הרחבת מעגל השותפים למהלך והכללתם של צוות המורים, מועצת התלמידים, ההורים, תכניות תל"ן ועוד, ו-(ד) הובלה וקידום של יוזמות חדשות ויצירתיות להעברת המסר על חשיבות העיסוק בפעילות גופנית בשגרת היום.לשם מימוש מטרות אלו, נבנתה תוכנית פעולה ליישום בבתי הספר. תוכנית הפעולה כוללת את המרכיבים הבאים: 1. הגברת הפעילות הגופנית של התלמידים בשיעורי החינוך הגופני ל-30 דקות לפחות, 2. הוספת 90 דקות של פעילות גופנית מעבר לשיעורי החינוך הגופני - לדוגמה: צעידה מהבית לבית הספר ומבית הספר לבית, התעמלות בוקר, הוספת הפסקות פעילות, ו-3. חינוך התלמידים לצריכת תזונה בריאה במסגרת שיעורי החינוך הגופני ובשיתוף עם תחומי דעת נוספים. הטמעת תוכנית הפעולה מלווה במחקר הערכה שהתבצע על-ידי ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. כדי לתת מענה למטרות ההערכה נבנה מערך מחקר הכולל מתודולוגיה משולבת – כמותית ואיכותנית. מחקר ההערכה התמקד בבחינת יישום התוכנית בשלביה השונים, בבחינת עמדות של הגורמים השונים המעורבים בה כלפיה ובהערכת תוצאותיה הנתפסות.