תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך. החל בשנת תשס"ט ואחת לשנתיים ראמ"ה ערכה סקר ניטור אלימות רחב היקף בקרב מדגם ארצי מייצג של תלמידי כיתות ד'-יא' במערכת החינוך.השאלונים שהועברו בקרב התלמידים בדקו שורה של התנהגויות אלימות והתנהגות בסיכון בקרב התלמידים: אלימות קשה, אלימות מתונה, אלימות חברתית, אלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים, אלימות מילולית, חבורות אלימות ומעשי בריונות, אלימות מינית, שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, אלימות מצד הצוות וכלפי הצוות, הבאת נשק קר לבית הספר, אלימות בהסעות הבית ספריות, הימנעות מהגעה לבית הספר מחשש לפגיעה, תחושת מוגנות של התלמידים בבית הספר, מאמצי בית הספר במניעת אלימות. פיתוח השאלונים שהועברו לתלמידים הם פרי עבודה של וועדת היגוי המורכבת מאנשי ראמ"ה, גורמים במשרד החינוך העוסקים בהתמודדות עם תופעת האלימות (שפ"י, מנהל חברה ונוער ואגפי הגיל) ומומחים מהאקדמיה.
